דוקטור לפמיניזם

היא חושבת שמצבן של הנשים האקדמיה גרוע, רותחת כשמדברים על פרשת דב הלברטל וחושבת שסטודנטיות צמאות למרצות נשים.
ראיון פמיניסטי במיוחד עם ד"ר יפעת ביטון

//חן גולדוייץ

"חשוב שיהיה קיום של שיח נשים בעולם המשפט"

יפעת ביטון1

ד"ר יפעת ביטון

ד"ר יפעת ביטון היא עורכת דין וחוקרת בתחום ביקורת המשפט הפרטי מהזווית הפמיניסטיתחברתית. לפני כשנה החלה לחקור את נושא המגדר ושילוב הנשים באקדמיה בארץ, ובאופן ספיציפי עסקה בפקולטות למשפט. "מצבן של הנשים בתחום הוא גרוע. אפשר היה לצפות שתחום שעוסק באופן מובהק בנושא השוויון ואחראי על הצדק, יקפיד שהוא יתממש במחוזותיו. היה חשוב לי לבדוק איפה ישנן עוד הטיות מגדריות ומה הן אומרות על המרחבים שבהם מגדור ואפליה פועלים. כלומר, לא רק כמה מרצים וכמה מרצות יש, אלא להיות ספציפיים בנוגע למקום אליו מנותבות המרצות בניגוד למרצים, לבדוק למי שייכת הדומיננטיות בתתיתחומים משפטיים שונים והאם אפשר לזהות תחומים נשיים ותחומים גבריים, כי אנו רואים שנשים לא הולכות לתחומי הפלילים והקניין לדוגמה, לעומת זאת יש נוכחות נשית כמעט מוחלטת בתחומים של דיני משפחה, גישור, משפט ומגדר ודומיהם."

האם זה אומר שאת עוסקת בתחום משפטי שנתפס תחום גברי?

"אני מתעסקת בתחום הנזיקין, אבל אני בין הבודדות. אני מלמדת את הנושא באקדמיה מהפרספקטיבה הפמיניסטית. חשוב בעיניי שנשים יכניסו את הפרספקטיבה הנשית כאשר הן נכנסות לתחומים גבריים, שיהיה קיום של שיח נשי בעולם המשפט." פן נוסף שד"ר ביטון בחנה במחקר שלה הוא האם ישנם הבדלים בין המוסדות השונים אליהם נשים מצליחות לחדור, בהתחשב בהיותן קבוצת מיעוט בתחום המשפט, אשר קיימת בו היררכיה בין האוניברסיטאות למכללות. "שיטת הקבלה לאקדמיה, ובעיקר לאוניברסיטאות, היא שיטה של היעדר קריטריונים וחוסר הנמקה. פשוט מודיעים לך אם התקבלת או לא. מחקרים פמיניסטיים מצאו שהשיטות הללו פוגעות בנשים בשיטתיות. קחי אותי לדוגמה, אם היו מעמידים אותי מול קריטריונים לא היה להם שום תירוץ לא לתת לי ציון 100 ולקבל אותי מיד לאקדמיה, ואילו בפועל נשים מצליחות להיכנס למכללות הרבה יותר מאשר לאוניברסיטאות, מה שמעביר מסר של נחיתות הקבוצה. בלי קשר לאמירה הקודמת, אני רוצה לשבח את המכללות על כך שאחד היעדים שלהן הוא לפתוח שעריהן לקבוצות מופלות רבות, ביניהן נשים." 

ד"ר ביטון מוסיפה ואומרת "יש הומוגניות בקבוצת הנשים שמתקבלות להיות חלק מסגל אקדמי. הכניסה לאקדמיה נעשית לפי ההיררכיה בתוך הקבוצה. הראשונות להיכנס יהיו ה"עליונות" בהיררכיה החברתית (קודם האשכנזית ורק לאחר מכן המזרחיות ובסוף הערביות). ישנן מרצות מזרחיות ספורות במשפטים המספרים מגוחכים, וכך גם לגבי מרצים מזרחים. 6% מהמרצים במוסדות האקדמיים בארץ הם נשים וגברים ממוצא מזרחי. בכל הפקולטות למשפטים במוסדות האקדמיים בארץ, אוניברסיטאות ומכללות, יש מרצה ערבייה אחת.
סטודנטיות שלי למשפטים אמרו לי לא פעם שחסרות להן נשים מרצות, את רואה את הצימאון שלהן לדמויות נשיות שמדברות שפה משפטית נשית. אין הכוונה רק למרצות ממין נקבה, אלא לכאלו שמייצרות איזושהי שפה ותודעה שייקחו את הסטודנטיות למעלה, יתנו להן תחושת ביטחון ויעבירו להן את המסר שיש לאן לשאוף".

המכללה למנהל היא המכללה הפמיניסטית ביותר בארץ מבחינת הסגל שלה. זו המכללה הראשונה שהיו בה שתי דיקניות ברצף, ואחוז הנשים המלמדות הוא הגבוה ביותר מכל המוסדות האקדמיים בארץ בתחום המשפט, וכן יש בו את הכמות הגדולה ביותר של מרצות ממוצא מזרחי. "זה היה שיקול משמעותי מבחינתי לעבוד בסביבה פמיניסטית, תומכת, שמפגינה דפוסים של שוויוניות בפועל."

עולם המשפט מחוץ לאקדמיה

ד"ר ביטון עומדת בראש מרכז "תמורה" למניעת אפליה, שם היא ונשים נוספות מנהלות בבתי משפט תיקים בנושא אפליה על בסיס מגדר ומוצא.

"גם במשרדי עורכי דין המצב מחריד", אומרת ד"ר ביטון. "הבעיה היא שאנשים לא מבינים כי הרכב הסגל האקדמי משפיע ומחלחל לכל עולם המשפט. באקדמיה מתחילות ללמוד 52% סטודנטיות והשותפות הבכירות במשרדים הן 19%. פחות מחצי מהמגיעות לאקדמיה נהיות שותפות במשרדי עורכי דין ופערי השכר ביניהן לבין גברים, אפילו ברשויות הציבוריות, עומדים על 10% ובחברות פרטיות על 24%."

ג'סיקה בסדרה suits. נשים מצליחות לחדור לתחום המשפט אך לא מספיק באקדמיה

ג'סיקה בסדרה suits. נשים מצליחות לחדור לתחום המשפט אך לא מספיק באקדמיה

איך בכל זאת נשים משתלבות ומסתדרות בעולם המשפט?

"בסך הכול, תחום המשפט הוא תחום מאוד נשי בכך שכניסת הנשים אליו הייתה מאוד מסיבית, ולכן אין גבות המורמות על נשים, אבל בתחום המשפט באקדמיה זה מעורר תגובות שליליות. שמעתי תגובות שהיו ממש אמירות גזעניות כלפיי: "אישה מזרחית מלמדת כמרצה, איפה היא קיבלה את התואר…", "ד"ר שוק" וכאלו. באופן כללי התפיסה היא מאוד חיובית. כשאת מציגה את מרכולתך המקצועית בבתי משפט יש הערכה ופרגון, אבל זה לא הגיע עדיין לתחום האקדמיה.

" אילו הייתי תלמידה בכיתתו לא הייתי יכולה להמשיך לשבת בה"

שמעת על אמירותיו של דב הלברטל?

לפני כמה שבועות תלמיד אמר לי בשיעור: "יפעת אני רוצה לדבר על מה שאמר פרופסור הלברטל…". "עושים ממנו פרופסור. אני נהייתי יפעת והוא נהיה פרופסור…. מדהים", היא רותחת. מדובר בדב הלברטל, שכתבתו בנושא "לנשים אין זכות מוסרית לשלוט" פורסמה באינטרנט בחודש שעבר.

"המידע על הפרשה הגיע אליי מסטודנטיות, מה ששוב מראה כמה נחוצה להן דמות שהן יכולות לפנות אליה במצוקה מהסוג הזה. ייעצתי להן ואמרתי כמה אני רואה את הדברים בחומרה. זה לא ייאמן שכיום ניתן לבזות ככה על רקע מיני! מדובר במישהו שהלך ל"וואלה דעות" ופרסם את הדעות שלו, שייקח אחריות על מה שהוא אומר! זה לא רלוונטי שהוא לא אמר את זה באקדמיה, הוא אמר את זה במרחב הציבורי. אני לוקחת אחריות על כל מה שאני אומרת מחוץ לכיתה. הוא מבחינתו לוקח אחריות וחושב שזה בסדר, שמה שהוא אמר מוצדק.

אני חושבת שכל ההתעסקות והתגובה של הסטודנטיות בנושא הייתה סטרילית מדי. יש נטייה לחשוב שהמשמעות של חופש הביטוי היא שכל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה וזהו, אבל כל הרעיון מאחורי זה הוא שאפשר גם לתקוף ולבקר. הצביעות של חופש הביטוי היא הישיבה בחיבוק ידיים תביעי את העמדה שלך שאומרת שהדבר פסול ומגונה! אילו הייתי תלמידה בכיתתו לא הייתי יכולה להמשיך לשבת בה ובעיניי כל מי שלא מרגישה בנוח לשבת בכיתה כזו צריכה לקבל את הזכות לעזוב את הקורס, בלי לשלם מחיר אקדמי על זה, או לקבל ממנו פטור."

איך היית מצפה שהאוניברסיטה תנהג בעניין המדובר?

אם תחליפו את כל מה שהוא אמר באמירות על ערבים, הסנאט של האוניברסיטה לא היה יושב בחיבוק ידיים. אני מצפה שהאוניברסיטה תגנה את האמירה הזו ותדגיש שעמדתה הפוכה, שנשים לא רק ראויות להיות מנהיגות, הן צריכות להיות כאלו. נוסף על כך, שתציין שהיא מתחייבת לביסוס מנהיגות נשית.

איך קרה שהופעתך במדיה גדלה כה רבות בשנים האחרונות?

באיזה שהוא שלב התחלתי לזהות את המדיה כמרחב לפעילות חברתית אינטנסיבית. אני עושה את זה בחינם ובלי סוף. זו זירת השפעה אדירה שמשפטנים לא חושבים עליה כרלוונטית למרות שהיא מאוד משמעותית. במקביל התקשורת חיפשה וזיהתה אותי, וזהו הישג מדהים שאני נענית לו בשמחה.

 טיפים ליוצאות לדרך?

לנעול נעלי עקב. אף פעם לא להתייחס לנשיות כאל מכשול. להסתכל על נשים בסביבתכן ולחשוב דרכן מהי הדרך הנכונה למצוא את השביל בו המגדר לא יעמוד לרועץ. לתמוך ולהיתמך אחת בשנייה אחוות נשים. שהחלומות שלכן יציבו רף מאוד גבוה, בשביל הסיכוי שתגיעו לשם.

לדבריו של דב הלברטל- לחצו כאן.

לכתבה על תא ירושלמיות- לחצו כאן.

מודעות פרסומת