זהירות,ירושלמיות לפניך!

הן לא מוכנות לשתוק כשאמירות מקוממות נזרקות לאוויר, לא מוכנות לשבת בצד כל עוד יש אפליה מסביב ומבטיחות עתיד טוב ושוויוני יותר לנשים. מי הן תא 'ירושלמיות' ואילו הפתעות הן מתכננות לנו בדרך? יצאנו לשמוע אותן.

//שירה זהבי

"לנשים אין זכות מוסרית לשלוט". באמירה רדיקלית זו יצא לפני כשבוע הרב דב הלברטל, מרצה למשפט עברי באוניברסיטה העברית, במאמר אורח שהתפרסם באתר וואלה!: "יתכן כי בעוד שנים לא רבות, ישלטו הנשים ברוב מוקדי ההשפעה בחברהיום יבוא וראשת הממשלה תשלח לשדות הקרב מאות אלפי חיילים, גברים כמובן. כך יהיה בכל העולם. רבים חלילה יפצעו או יהרגו. יהיו שיישארו נכים לכל חייהם. אך הנשים? – הן לא יהיו שם. ממש לא."

הרב הלברטל

הרב דב הלברטל

אלו דבריו של הרב הלברטל, במאמר שהכה גלים ברשת, צבר אינספור שיתופים בפייסבוק, לייקים מחד ותגובות נזעמות מאידך. חברות תא 'ירושלמיות' לא נתנו לדבריו של הרב הלברטל לעבור בשתיקה. ביוזמתה של עינה יעקובוביץ', אחת מחברות התא, נשלח מכתב לדיקן אליו צורפו שלל חתימות, על מנת לקבל ממנו התייחסות ספציפית וגינוי גורף לנאמר.

"מה אמורה להרגיש בחורה שיושבת בשיעור שלו, ויודעת שאלו הדברים שהוא חושב ומרגיש?" תוהה לילי פרגמניקוב, ראשת תא 'ירושלמיות'. התחושות שעלו בקרב חברות התא לנוכח המאמר היו שלא יתכן כי דברים חשוכים בסגנון זה יאמרו על ידי מרצה מהאוניברסיטה ולא תישמע מחאה. "הסיטואציה הזו, באופן ספציפי, מאוד מרגיזה. כיצד יתכן שאדם במעמד שלו, בשנת 2013, יביע דעות כה לא לגיטימיות, אנטי דמוקרטיות בעליל ומעידות על חוסר שוויון ועל אפליה". נראה כי עד שלא הוקם תא 'ירושלמיות' לא היה מישהו אחר באוניברסיטה שיביע את מחאתו על אמירות כגון אלו של הרב הלברטל. תא 'ירושלמיות' הוא צעיר יחסית, עדיין לא מלאה לו שנה, וכבר רואים את פועלו בשטח. התא הוקם קצת לפני תחילת סמסטר ב' של השנה שעברה. כיום העומדות בראשו הן לילי פרגמניקוב, סטודנטית לפסיכולוגיה ומדע המדינה, וגלי רוזנשטיין, סטודנטית למשפטים וספרות אנגלית. ישבתי עם לילי לשיחה מרתקת על פמיניזם וכוח נשי, להבין איך מקימים תא מאפס כמעט ללא משאבים, אך עם הרבה אידיאולוגיה ושאיפות להתקדם. היא מתארת בפני כי כשהגיעה לאוניברסיטה, נתקלה בתאים שונים המקדמים רעיונות מגוונים, אך תא המתמקד בנשים ובקידומן לא היה בנמצא. לילי הופתעה עד מאוד לגלות זאת, וביחד עם הילה גלי (שכבר לא מחזיקה בתואר הראשה מפני שסיימה את לימודיה באוניברסיטה) אמרה שאם אין תא בנמצא, הן יקימו אחד.

לילי, איך זה להקים תא? יש מי שעומד מאחוריכן ומעניק לכן סיוע?

IMG_13931781106277"חבלי הלידה של התא לא היו פשוטים כלל וכלל. הקמנו אותו בהרבה דם, יזע ודמעות, ממש כך! ההתחלה קשה מאוד: צריך לגייס אנשים, לשכנע אותם בצדקת דרכנו ולהשיג מימון. קיים קושי רב בהקמת תא כשאין מאחורייך גוף שיתן גב תקציבי ומקצועי. אפילו בשביל דברים פשוטים כקניית קפה, אנחנו מוציאות מכיסנו. יש לנו ארגונים מסייעים, בשנה שעברה למשל הייתה לנו סדרה של מפגשים בשיתוף עם נעמ"ת, אך איננו מוגדרים תחת חסותם. אמנם, המחלקה למעורבות חברתית באגודה נתנה לנו תקציב מינימאלי ראשוני איתו יכולנו להתחיל, וכן ארגנו מסיבה לפתיחת השנה, שבין שאר מטרותיה היה גם גיוס התרומות לעמותה. מצד שני, עצם זה שאנחנו לא תחת ארגון מסוים מקנה לנו חופש פעולה כלשהו. אני יכולה לדבר עם 'אופק' או עם 'אם תרצו' והם יבינו מאיפה אני באה. האג'נדה שלהם תהיה מקבילה לאג'נדה של 'ירושלמיות'. ובמקום שאין משאבים מוצאים דרך להשיג משאבים אחרים שהם לאו דווקא כספיים".   "הרבה דברים עשינו בפעם הראשונה", מציינת לילי. "למדנו תוך כדי התקדמות איך לנהל ואיך לדחוף תהליכים, איך לשווק את הרעיון ואיך לומר דברים בצורה שלא תרתיע ולא תשמע מתלהמת. ככל שמתעסקים בפמיניזם מגלים שהנושא מרתיע חלק גדול מהאנשים, ולא כולם מעוניינים לעסוק בזה".

מדוע באמת צריך תא לקידום נשים? יש מין תחושה כללית שהמאבק הפמיניסטי כבר מוצה והשיג את מטרותיו.

"ממש לא! אמנם נכון להיום נשים כבר לא מפגרות הרחק מאחור ורואים יותר ויותר נשים בעמדות מפתח אולם עדיין איננו יכולים לנוח על זרי הדפנה. ישנו חוסר הבנה לגבי מה זה בכלל פמיניזם ומה הוא אומר, ואחת המטרות שלנו היא להעלות את המודעות בקמפוס לבעיות הנשים בחברה הישראלית, תוך הוצאת הציבור מאדישות מסוימת שכרגע קיימת כלפי הנושא לא מתוך טענות של 'אכלו לי, שתו לי, לקחו לי', אלא ממקום של עוצמה ושל חוזק, בד בבד עם הישרת המבט אל המציאות שלפעמים כואבת".

בדרך כלל המונח 'פמיניזם' מזוהה עם קבוצות קצה. לרוב מצטיירת תמונה של נשים זועמות, שורפות חזיות בחוצות, שונאות גברים שלא מגלחות את בית השחי. "קבוצות הקצה חשובות אף הן," היא מדגישה. "אבל לא תמיד אנשים מתחברים לחשיבה הרדיקלית הזו." משום מה, טוענת לילי, יש תמיד נטייה לחשיבה סטריאוטיפית. "לדוגמא," היא מספרת, "כשארגנו את מסיבת פתיחתשנה של התא, פנו אלינו באמירה של– 'אה, אתן עושות מסיבה של ירושלמיות? מן הסתם היא לא תהיה פתוחה לגברים!' " בתא 'ירושלמיות' דווקא מאמינים שגברים מוסיפים נופך חשוב, ובאמת לא רק בנות המין החזק חברות בתא, ומעודדים את צירופם של גברים נוספים.

בשלב זה רוב העשייה מתמקדת בהעלאת המודעות ברחבי הקמפוס. "עדיין לא מכירים אותנו, ולא בדיוק יודעים במה מדובר ומיהן 'ירושלמיות'. התא לא מונה חברים רבים, וכתוצאה מכך אנחנו מתמקדים באיכות ולא בכמות. הפרויקטים הם אישיים, ונותנים הזדמנות לחברי התא לפתח נושאים המעניינים אותם באופן אישי, כשאנחנו שם בשביל לתת דחיפה, גיבוי, כוח אדם וקשרים. הפרויקטים האלה חשובים בעיקר כדי ליצור תחושת מסוגלות. אין דבר מעצים יותר מלקחת משהו על עצמך ולראות אותו מתפתח ונושם, קורם עור וגידים."

לילי באה ממשפחה מטריאכלית, ומאמינה שלכל אישה הזכות לבחור מה לעשות. "אם אישה רואה את מימושה בישיבה בבית, גידול הילדים והכנת ארוחה חמה לגבר שבחייה אין לי שום בעיה עם זה, כל עוד היא זו שבחרה בכך."

"הדרך שבה אנחנו כנשים, מנמיכות את עצמנו באופן אוטומטי מאוד מקוממת אותי. יש אצלנו המעטה מובנית ביכולות של עצמנו כך החברה הרגילה אותנו. לא מעודדים אותנו כנשים לכוון לכוכבים, הכי גבוה שאפשר. מסיבה זו חלק גדול ממטרותינו בתא הוא לעורר איזושהי השראה, דחף לפעולה ורצון ליצור קהילה נשית. אנחנו תמיד מפוצלות, יש בינינו יותר מדי 'קאט פייט' ופחות מדי סיוע הדדי, אחת בשביל השנייה. יש לנו מין נטייה להשוות בין סוגי הפמיניזם ולזרוק אמירות כמו – 'את לא מספיק פמיניסטית, את יותר מדי' וכדומה, במקום להתאחד סביב רעיון אחד. בזה למשל, אנחנו צריכות להשכיל ולעשות מה שגברים עושים באופן טבעי: להם הרבה יותר קל ליצור קשרים ונטוורקינג, חבל שאנחנו פחות חושבות בצורה כזו. הלוואי וניצור אף אנו איחוד, קהילה נשית אחת, שתתמוך ותעזור אחת לשנייה להתקדם. אני רוצה להטמיע את הרעיון שיש לנו אינטרס בתור נשים לסייע אישה לזולתה."IMG_14028984661906

מטרות נוספות שתא 'ירושלמיות' מעוניינים לקדם הן פעילויות מחוץ לקמפוס. למשל חבירה לארגונים אחרים כמו התנועה הירושלמית, או לחברות מועצה כדוגמת רחל עזריה ומרב כהן מהתעוררות. "אנחנו ירושלמיות, זה השם שלנו. יש נושאים הקשורים למגדר שבאים לידי ביטוי דווקא בעיר הזאת הדרת נשים ברחובות, פעילות בנושאי חקיקה וכדומה. החשיבה המנחה אותנו היא שלא באנו לשנות רק את הקמפוס הקטן שלנו, אלא גם מעבר לו. כמו כן, אנחנו מאמינות שהקושי בהבנת הפמיניזם וקידום נשים בכלל נובע מחוסר הבנת הנתונים הבסיסיים ביותר. יש להכיר נתונים שונים כדי לדעת איך להתמודד מול מצבים של חוסר שוויון. כך למשל, בתנאי שכר נשים רבות מרוויחות שלושים אחוז פחות מגבר, גם במגזר הציבורי, ולכן נרצה להגביר את הלמידה על הנושא. אנחנו לא חושבות שיושב מישהו אפל בחדר קודר ומתכנן כיצד לפגוע בנשים או איך לקפח אותן להנאתו הפרטית. חוסר השוויון נובע מכך שנושא המגדר לא נמצא מספיק בתודעת הציבור."

ובחזרה לאוניברסיטה – "אנחנו רוצות התייחסות לכל מיני עניינים הקשורים בנשים. לא יתכן שיום המאבק באלימות נגד נשים עובר מזה שנים בלי שאף אחד יתייחס אליו. זהו זה, יש תא לקידום נשים, ונושאים כאלה לא עוברים יותר מתחת לרדאר. ואם קורים אירועים או נאמרים דברים בתקשורת בסגנון דבריו של הרב הלברטל יש כאן מי שיגיב על זה."

לקריאה נוספת, "דוקטור לפמיניזם"- לחצו כאן.

לתגובתו של הרב דב הלברטל- לחצו כאן.

מודעות פרסומת