מקום שמגישים בו מזון לנשמה

אם אתם מחפשים מקום טוב לשבת בו, סימן שיש לכם זמן פנוי, וזאת כבר התחלה טובה. עכשיו רק תבחרו אם בא לכם לנגב חומוס, להתחבר בשוק לצד המזרחי שלכם או "ללמוד" בקומה 3 בספריה.

// איתמר בן-ישראל, מדע המדינה ומזרח תיכון

כשהתבקשתי לכתוב על מקום אהוב, עלו מיד בראשי מקומות באוניברסיטה כמו דשא רוח או התור ב'רחל', אבל אין ספק שקומה 3 עולה על כולם. האנשים בקומה 3 נבדלים מאוד מאנשי הקומות האחרות, והם גם לא יסתירו את סלידתם מהם: "מה, אתה הולך ללמוד בקומה 2? אבל… איכס." הקומה 3-ים גם יתנשאו על היכולות החברתיות של אנשי הקומות האחרות: "כן, הייתי באה ללמוד אתך למעלה, אבל אני לא סוציומטית ויש לי חברים".

 הבדל נוסף בין הקומה 3-ניק המצוי לבין עמיתיו ללמידה בקומות האפלות הוא מטרת הביקור בספרייה. בעוד הסטודנט בקומות שמבעד להרי החושך יגיע לספרייה בשביל… ובכן, ללמוד, הרי שחברו בקומה 3 יגיע כדי לדבר עם אנשים, ובמיוחד עם אנשים מהמין השני. כן, זה לא סוד. הקומה השלישית היא 'הפיק-אפ בר האקדמי'. לפני מאות שנים, תומאס הובס ורנה דקארט לא ידעו שכתביהם עליהם עמלו קשות, יסיימו בתור תירוץ זול לתחילתה של שיחה.

ספריה מלבד שיחות על מאמרים, רווקי הקומה לא יחסכו בשיטות ליצירת קשר ראשוני. הם יחשפו את חולשותיהם הטכנולוגיות "אוי לא, אין לי מושג איך משתמשים בסורק – את יכולה להסביר לי איפה לוחצים בבקשה?" או ישתפו זרים מוחלטים בפוביות הכי כמוסות שלהם "אתה יכול לבוא איתי רגע? אני בטוח אלך לאיבוד בדרך למדף אדום BP 63 A4 M5391 20, חוץ מזה, אתה יודע כמה סוטים יש בקומה 5?".

הרבה זוגות התחילו את הקריירה הרומנטית שלהם בקומה 3, והעוקבים מקרוב יוכלו בקלות לזהות את שלבי ההתפתחות במערכת היחסים לפי אופן הישיבה בספרייה עצמה. זוג בתחילת דרכו תוכלו לזהות בפלרטוטים קלילים ליד הסורק, זוג שכבר מלאה לו חצי שנה יישב לבטח בספות הקטיפה המלטפות, וזוג שכבר יעבור את סף השנתיים כבר יישן מחובק בחדר הפופים. אם יש לזוג אירוע מיוחד, אפשר שהם יחגגו בסופ"ש זוגי שקט בחדר כתבי העת.

אז לסיכום, זו לא בושה לשבת בקומה 3. כיף לומר שלום לשומר בכניסה, לקרוץ לעובדת ב'הדרכה' ולהכיר אנשים ואנשות חדשים. אבל בבקשה, בבקשה, אל תגידו שבאתם כדי ללמוד.

// בן אליס, תקשורת ומנהל עסקים

בעקרון, אזור התעשייה תלפיות הוא מקום מקולל. זה מתחיל בפקקים, צרחות וצפירות שמעלים את הקריז עוד לפני שפתחת את העיניים. זה ממשיך בחיפוש חנייה שלוקח חודשים, ולבסוף עד שנמצאה חנייה ראויה, תמיד יחכה קנס על השמשה. אך יש סיבה אחת למה אסור להרוס את כל האזור המסריח הזה עד עפר – "חומוס תלפיות". כן כן, יש עוד חומוס חוץ מ"חומוס בן סירה", חבורה של עילאיים ומתנשאים שכמותכם. ולא, הוא לא שוכן בלב ליבת הבוהמה הירושלמית. אך במידה רבה הוא עולה על מתחריו, בפער משמעותי.חומוס תלפיות

למקום אולי קוראים "חומוס תלפיות" אך בתפריט קיים מבחר נדיר של אפשריות. נפלתם על יום שלא מתאים בו חומוס? (לא שזה אמור לקרות), תמיד אפשר לטרוף שניצל ענק בגודל הצלחת לצד צ'יפס וסלט. הגעתם ביום שישי ובא לכם קצת אוכל ביתי? תזמינו מנת קובה סלק או מפרום שבוודאות תסגור לכם את הפינה לסופ"ש. בקיצור, אם מתחשק לכם לאכול ארוחה טובה במחיר נוח לסטודנט, חומוס תלפיות הוא המקום בשבילכם.

// אריאל מואב, פכ"מ.

אחתעשרה בלילה. שני בחורים לבושים בחליפות מחויטות, עניבות ומגבעות שחורות, עושים את דרכם מהשכונות החרדיות לכיוון נחלאות. ברחוב הראשי של השוק הם שומעים פתאום מנגינה בוקעת מאחת הסמטאות. המנגינה מוכרת להם, אך את המילים הערביות הם אינם מבינים. בסקרנות רבה הם מתקרבים ומגלים שברחוב האפרסק עומד לו הרכב מוזיקלי ומנגן שיר ערבי מפורסם, שברבות הימים התחברו לו גם מילים של פיוט יהודי בעברית.

לפני כמה חודשים נוסד ברחוב האפרסק מקום חדש: "תחריר – בר תרבות מזרחית", מקום שמטרתו להיות במה לתרבות מזרחית מקורית. במקום מתנגנת מוזיקה מצרית, תורכית, עיראקית ועוד. שני הבחורים לא היו שונים בנוף המגוון של המקום. לאורך כל רחוב האפרסק מפוזרים שולחנות ולצדם מגוון רחב של אנשים: צעירים ומבוגרים, סטודנטים ותלמידים מבית הספר למוזיקה מזרחית במוסררה, חילונים, דתיים ואף חובשי כיפות שחורות. לכולם חיבה משותפת למוזיקה ולתרבות שקצת נדחקה לשוליים ומצאה לה מקום חדש בהוויה המיוחדת שמתרחשת בשנים

תחרירהאחרונות בלילות השוק של מחנה יהודה.

מודעות פרסומת