סטודנט 3G

את הקשרים החברתיים שלנו האינטרנט כבר שינה לחלוטין, גם בקשרים הזוגיים וביחסי העבודה עשתה הרשת שמות, ובשנים האחרונות מבקשת המדיה גם לשנות את הסדר הקיים באוניברסיטאות ולהחריב את הספריות. עידן דוייב הלך לשמוע מסטודנטים ומרצים איך האינטרנט משנה את עולמם האקדמי מן המסד ועד הטפחות

//עידן דוייב. איורים: דניאל ליכטר

small illustration-search-page-0"היינו יושבים שעות על גבי שעות בספרייה, נוברים בכמות עצומה של ספרים בעיניים טרוטות מעייפות כדי למצוא חומר שעוסק בנושא העבודה שקיבלנו. היינו מרגישים ברי מזל אם הייתה ספרנית שיכלה לעזור לנו, ולכוון אותנו לספרים הרצויים. אם היא לא הצליחה לסייע לנו, היינו מוצאים את עצמנו עומדים מול ספרייה גדולה, עמוסה ספרים וכתבי עת, ולא מפסיקים לחפש. כשסוף סוף מצאנו ספר מתאים, היינו בודקים היטב בביבליוגרפיה ובהערות השוליים, מקווים שהם יפנו אותנו לספרים אחרים שעוסקים בתחום".

אז לא. הפסקה הזו אינה דמיונית למרות שהיא נשמעת כך לאוזנו של הסטודנט המודרני, זה שהספרנית היחידה שהוא מכיר היא הרשת האינטרנטית, והמאמר האקדמי שהוא מחפש נמצא במרחק הקלקה אחת בגוגל. מדובר בעדות של קמי וייצמן, סטודנטית לתואר שני בחינוך בהווה, שלמדה לתואר הראשון שלה בגיאוגרפיה בשנת 1996. "ההבדלים בין אז להיום עצומים" היא מספרת. "היום, כשחזרתי ללמוד לתואר שני אני מרגישה שהכול הרבה יותר פשוט וקל. מספיק לכתוב מילה בגוגל, ומנוע החיפוש מוצא עבורי את כל הטקסטים הקשורים בתחום. לא רק זה, אלא שגם הספרייה הפכה לאלקטרונית, חיפוש ספרים מתבצע על ידי תוכנה ממוחשבת, ואין שום צורך בספרנית."

מודעה (קופונים ניתן למצוא בגיליונות המודפסים)

מודעה (קופונים ניתן למצוא בגיליונות המודפסים)

מה שהתחיל כפרויקט של הצבא האמריקני לבניית מערכת תקשורת שתשרוד הפצצה גרעינית, הפך במהרה למהפכה הגדולה של המאה ה-20 ושינה את פני העולם בתחומים רבים. האינטרנט הוביל להפצת מידע, ליצירת סוכני חיברות חדשים, לקידום הגלובליזציה העולמית ולשינוי אופי  ההתקשרות האנושית. "בשנת 96' אם מישהו היה מוצא חומר עיוני טוב הוא היה מביא לנו אותו ביד, לא היה אז מייל, והיינו הולכים למכונת הצילום ומצלמים. ככה היינו מוצאים את עצמינו עם ערימת דפים עצומה שהושלכה לפח בכל פעם שסיימנו להשתמש בה. אמנם באותה תקופה היה כבר office  והיינו צריכים להגיש עבודות בדפוס, אבל רבים לא ידעו איך להשתמש בתוכנה הזו. היית מאמין? היום כל ילד בכיתה ג' מגיש שיעורי בית מודפסים, ואז זה היה חדשני וממש לא פשוט."

ויקיפדיה ודרופבוקס IN ספריה OUT

small illustration-wiki-page-0ענהאל וולינר, סטודנטית לתקשורת בשנה ב' מהאוניברסיטה העברית, מבינה בדיוק על מה מדברים כשטוענים שהאינטרנט משפיע יותר ויותר על חיי הסטודנט. " אני משתמשת באינטרנט בערך חמש שעות ביום, שלוש מהן מוקדשות ללימודים. זה משתנה גם בהתאם לזמן בסמסטר. בימים שאני עמוסה בעבודות אני מבלה באינטרנט שעות נוספות. באופן כללי קשה לי לאמוד את כמות הזמן המוקדשת ללימודים באופן בלעדי. אני יכולה לקרוא מאמר, להיכנס תוך כדי לפייסבוק, לשלוח מייל, להתעדכן בחדשות  ולחזור למאמר."

נניח וקיבלת עבודה גדולה, מה הצעד הראשון שאת עושה?

" דבר ראשון גוגל. אני מניחה שיש שם דברים לא אקדמיים שלא יכנסו לעולם לעבודה אבל אני מקבלת קצת רקע על הנושא. בנוסף, אני משתמשת בסיכומי מאמרים שמופיעים בדרופבוקס, קופצת לפייסבוק כדי לשאול את כל חברי החוג שאלות שאני לא יודעת כיצד לענות עליהן, עוברת לקרוא בויקיפדיה על נושא העבודה, ורק בסוף, אם אני ממש ממש זקוקה להם, אני פונה לספרים בספרייה."

ענהאל

ענהאל וולינר

הזוי. לפני שנים הספרייה הייה המוצא היחיד למציאת מקורות אקדמיים.

" נכון, אבל מן הסתם זה השתנה בגלל האינטרנט. אני חייבת לציין שגם המרצים שלנו מפנים אותנו לאתרים מסוימים לצורך משימות שונות. עבודה שכתבתי על חברי הכנסת התבססה ברובה על אתר "כנסת פתוחה", שהוקם על ידי חבר'ה צעירים ואקדמי הוא לא."

אז אני מבין שלאינטרנט יש השפעה מכרעת על חייך כסטודנטית.

" אין לך מושג כמה. אני לא מצליחה לדמיין את עצמי כותבת עבודה בלי אינטרנט, ורק נזקקת לשירותי הספרייה. אין ספק שאני גם מתמצאת הרבה פחות בספרייה, פשוט כי אני בקושי משתמשת בשירותיה. אבל לא מדובר רק בלימודים. גם החיים החברתיים שלי מושפעים מאוד מהרשת. מדברים על זה שהפייסבוק החליף את המגע והקשר האנושי, את הפנים אל מול פנים. זה באמת קורה.

ווצאפ, פייסבוק, ודיונים וירטואליים

illustration-page-0ענהאל לא לבד בעניין הזה. סטודנטים רבים מעידים על כך שחלק נכבד מהחיים החברתיים שלהם מתרחשים פעמים רבות ברשתות החברתיות, כיוון שקשה למצוא את הזמן למפגש אמיתי.

ואולם, לא זו בלבד אלא שהאינטרנט גם מסייע בגיוס סטודנטים לפרויקטים חברתיים, ומאפשר ליצור מרחב ציבורי אופטימלי ונגיש לסטודנטים רבים סימולטנית. אדם שחף, יו"ר תא אופק באוניברסיטה העברית, מכיר את העסק הזה מקרוב. "האינטרנט הוא המקור מספר אחד על מנת להגיע לסטודנטים בימינו, והוא מקל על גיוס החברים והפעלתם. הכלי מספר אחד הוא כמובן הפייסבוק, שמעניק לנו פלטפורמה להזמנת אנשים לאירועים הפונים לקהל רחב, וליצור מסגרות ברורות ומסווגות של קהל ספציפי. קבוצות הפייסבוק הן הכלי העיקרי לתקשורת בין חברי התא. בנוסף, התקשורת התוך תאית מסתייעת גם בכלים נוספים דוגמת קבוצות ווצאפ שלעיתים מתעוררים בהן דיונים, ואף קבוצות בגוגל.

אין תחליף לישיבה בכיתה

התהייה העיקרית שעולה מכל הרשימה הזו היא האם זה טוב. האם ההשפעות של האינטרנט הן, בסופו של דבר, חיוביות והן משפרות את עולם הלימוד והחברה, או שמא הקלות בה ניתן להעתיק, לרכוש עבודות מוכנות ולא להעמיק במחקר פוגעת באופי הלימוד האקדמי, וההשפעות הן, לטווח הארוך, הרסניות.

small illustration-dropbox-page-0ד"ר לימור שיפמן, מי שעומדת בראש המגמה ללימודי אינטרנט לתואר מוסמך באוניברסיטה העברית, משדרת אופטימיות זהירה. " היתרון של קיצור הזמן בשימוש באינטרנט הוא מאוד משמעותי. התחלתי ללמוד בשנת 92' עד שהגשתי את עבודת הדוקטורט שלי ב-2004, ובעצם לאורך שנות הלימודים שלי התרחשה ההתפתחות של האינטרנט והנגישות שלנו למידע המצוי בו. בהתחלה החיפוש אחר מאמרים היה שואב ממני זמן רב, והיו הרבה עבודות שהגשנו בכתב יד. ואולם, יש גם חיסרון בכך שעברנו לקיצורי הדרך של האינטרנט. במהלך חיפוש אחר ספר מסוים אפשר היה למצוא ספרים שונים, על המדף ליד, שהכותרות שלהם היו כל כך מושכות ומעניינות שהתחלתי לעיין גם בהם.

נשמע שהיתרונות עולים על החסרונות כיוון שממילא אפשר למצוא מה שרוצים ברשת ולהעשיר את הידע.

"נכון, אבל שמתי לב שיש עודף תכליתיות אצל הסטודנטים, שממהרים למצוא הכול בזריזות, ואין זמן שמושקע בהעמקה ובחשיבה. פעמים רבות, כשמעזים להסתכל ימינה ושמאלה מגיעים לתובנות חדשות וחשובות. באופן כללי תהליך של מחקר זקוק לזמן ולאיטיות מסוימת כדי להפיק מהחומר העודף מחשבה חדשה. אם אתה שואל אותי אם האינטרנט הוא טוב לאקדמיה או רע, אני אענה לך שזה מורכב. קשה להיות החלטי בתשובה לשאלה הזו. מצד אחד היה בעבר בזבוז זמן, מצד שני הוא נוצל לא פעם לדברים טובים."

small illustration-email-page-0את חושבת שהמדיום האינטרנטי אשם ביצירת קיצורי דרך, או שסטודנטים מאז ומעולם חיפשו אותם?

"סטודנטים תמיד חיפשו קיצורי דרך. אני זוכרת שגם כשהייתי סטודנטית הסתובבו להם סיכומים, פשוט היה הרבה יותר קשה להשיג אותם. המדיום לא בהכרח שינה את האופי, כיוון שטבע האדם לא משתנה. הטכנולוגיה פשוט עושה את קיצורי הדרך לפשוטים ונגישים יותר."

האינטרנט כאמור הביא לדמוקרטיזציה של המידע, והפך אותו לנגיש מדי. את חושבת שאפשר לחזות מעין חזון אפוקליפטי למדעי הרוח, שכן האינטרנט והמידע בו ייתר את משמעותם?

" אני דווקא חושבת את ההפך. יש הבחנה בין מידע לבין ידע. ככל שיש יותר מידע באינטרנט כך אנחנו זקוקים ליותר ניתוח ויותר מוחות שיחקרו וילמדו אותנו מהם הדפוסים של המידע הזה. דווקא בחוגים בעלי יכולת השוואתית ואנליטית תהיה התפתחות במהלך השנים. יתירה מזאת, אין תחליף לישיבה בכיתה, לאינטראקציה בין אישית. צריך ללמוד איך לעבוד עם המדיה החדשים ולהפוך את השיעורים לאטרקטיביים, בעלי ערך מוסף, אבל אין ספק שדרוש גם הניתוח של המרצה. אני מאמינה שעדיין יש כבוד למומחיות שנרכשת על ידי לימוד של שנים. זה לא דבר שיוכל להתקבל על ידי מנוע חיפוש, זה לא דבר שגוגל מסוגל לספק לנו. זהו ההבדל בין מידע לידע, ולכן התפקיד של האקדמיה לא ייעלם". לסיכום, כך נראה, שגם התשובה לשאלה זו היא מורכבת ולא ברורה, כמו עולם האינטרנט כולו, שאיש עדיין איננו מסוגל לנבא לאן מועדות פניו.

—מודעה- שעת משחק חינם ומבצעים—

veto- עמוד אחורי

מודעות פרסומת