בחירת יו"ר וסיו"ר האגודה- לאן?

ועידת הסטודנטים החליטה להקים ועדה לבדיקת שיטת בחירות היו"ר והסיו"ר של האגודה. האם ועידה זו הינה אקט מבורך או שמא פעולה שרק תמסמס את קולות המחאה? אסתריקה ואלי חלוקים בדעותיהם.

מיוחד לבלוג

בעד

//אסתריקה וידל

גילוי נאות: הכותבת הנה נציגה באגודת הסטודנטים. אדרבא, סגנית נשיאת הועידה שהגיעה לנציגות כשעל גבה מטען כבד של ביקורת, ועכשיו נמצאת בצד שכלפיו מופנית האש. ואולי תתפלאו- אבל אני לא היחידה.

חווית הבחירות לאגודה השנה הייתה לא פשוטה. ההסכם שהביא לבחירת יו"ר וסיו"ר האגודה, עורר תגובות סוערות ברחבי הקמפוס. לבחירות היו אחוזי הצבעה נמוכים כרגיל, אולם הפעם סטודנטים מן המניין לא הסתפקו במחאה שקטה, שיש שיקראו לה "אדישות" או חוסר מעורבות. הפעם הורמה הכפפה: גל מחאה שהחל בכתבות סמי-קונספירטיביות (אם כי מצוינות) בעיתון זה, המשיך לעמוד פייסבוק ואירועי הפגנה, וסחף אחריו סטודנטים רבים להרים את הראש מעל המבחנים, לפתוח את הפה ולשאול "מה לעזאזל קורה פה?!" שיא המחאה התרחש בישיבת הועידה הראשונה שלאחר הבחירות, שאותה האוזניים שלנו יזכרו הרבה זמן. תרנגולות, רעשנים, צעקות, מה לא היה שם?

פיצוץ ישיבת ועידה

פיצוץ הישיבה בקריאות ותרנגולות

עיקרי הטענות מסתכמים בזאת: יו"ר וסיו"ר האגודה נבחרו בצורה לא נכונה, לא דמוקרטית, שיש בה משום זלזול בסטודנט הפשוט ורמיסת טובת כלל הסטודנטים לטובת אינטרס אישי-פוליטי של גופים ודמויות פרטיות.

מאז היבחרות הנציגים, הנושא אמנם זכה להפוגה (בישיבה השניה התרנגולת כבר לא כיכבה..), אולם הביקורת לא נדחקה להתכסות בשלל נושאים שעל-סדר-היום. נציגי הסטודנטים באגודה הנוכחית באים מתוך תחושת שליחות. אותה אחריות שירדה על כתפיהם ביום הבחירות ממשיכה ללוות אותם, והם לא שוכחים מי נמצא מאחוריהם, מי בחרו בהם ובשביל מי הם נמצאים כאן.

הפעם החלטנו לעשות בדק בית, אמיתי ככל האפשר. לבחון את נכונות שיטת הבחירה של יו"ר וסיו"ר האגודה- שני התפקידים שאמורים להוות לסטודנטים מעין נקודת אור לשאת אליה עיניים, לסמוך עליה שתילחם בשבילם, תתעקש בשבילם, תהיה קשובה ומחוברת גם לסטודנטים שמסתובבים בפורום ובספריה- ולא רק לאלו שלוקחים חלק בתא זה או אחר, או לנושאי המשרות באגודה.      האם הבחירה של שתי דמויות-המפתח הללו צריכה להיעשות כפי שנעשית עד היום? דרך הצבעה של הנציגים הנבחרים (aka ועידת הסטודנטים) או שמא יש לפתוח את ההצבעה לכלל הסטודנטים. שאלות כבדות משקל עומדות על הפרק, דוגמת- האם במתן אפשרות הבחירה לכלל הסטודנטים אין משום העברת ההכרעה לשיקול הכלכלי, ובעל האמצעים לשיווק ויחסי ציבור יצא כשידו על העליונה? והאם אנחנו לא סומכים על הנציגים שבחרנו כדי לתת את ההחלטה בידם? מתן מקום לשאלות כאלו הוא לא דבר מובן מאליו באגודת הסטודנטים, ומעיד על אותו הלך הרוח שתואר בפסקה הראשונה.

הנציגים הם שנבחרו ע"י החוג שלהם לשאת באחריות לנעשה באגודה, הכוללת דיונים ערכיים וקביעת מדיניות, ונפרסת על כלל הנושאים הנוגעים לסטודנט, ממחירי מעונות, דרך זכויות למועד ג' ועד לנותני החסויות ביום הסטודנט. וכן, הנציגים הם אלו שלהם הסמכות והמנדט לבחור את בעלי התפקידים באגודה- הנשיאות, הועד המנהל, יושב ראש האגודה וסגנו. מאידך, אין להתעלם מכך שרוב הנציגים היושבים באגודה משויכים לתא כלשהו. השיוך התאי הוא שמסייע לנציג להיבחר, בעזרת פרסום ותמיכה קבוצתית שאינם עומדים לסטודנט הבודד. בתורו הנציג מחויב (גם אם ברצון) לאופי ההתנהלות של התא ולתמיכה בשאר חבריו. כך שכאשר יו"ר תא אופק ויו"ר תא התעוררות מחליטים לשלב כוחות ולרוץ יחד, ולא חשוב המניע, לנציגים הנבחרים משני התאים אין ברירה אלא להצביע להם. בכך נשללת מהנציג יכולת ההשפעה האמיתית, גם אם המינימלית, על שני התפקידים בעלי הכוח הרב ביותר באגודת הסטודנטים.

הועדה שעתידה לקום, לבחינת שיטת הבחירה של יו"ר וסיו"ר האגודה, תידרש לבחון את שתי האופציות הללו כשבפניה שיקולים לכאן ולכאן. מסקנות הועדה לא חשובות כמו עצם הקמתה, הנושאת בתוכה אמירה ברורה וחזקה: הנציגים קשובים לביקורת כלפי אותו הסכם, לרגשות הסטודנטים כלפי האגודה ונכונים להכיר בצורך לשנות. הועדה נושאת קריאה משמעותית לכל מי שמעוניין, שרוצה, שמרגיש צורך- להבין קצת יותר את המתרחש שם במגדל השן שמעל לסינטרה, ומהווה צעד קריטי להמשך התקיימות אגודת הסטודנטים ומימוש מטרותיה המוצהרות- לפעול למען הסטודנטים ולייצגם, אילולא צעד זה קיים חשש שהאגודה תאבד באופן מוחלט את אמון הסטודנטים. בשלב הבא, מעורבות של סטודנטים ואנשי מקצוע בועדה ולא רק גורמים פעילים באגודה, חשובה ומאפשרת ליישם את הביקורת בשטח, לעלות רמה ממילים- למעשים. נציגים רבים וביניהם הכותבת, תומכים בהקמת הועדה ובמטרותיה. מוכנים לדחוף ולעשות רבות כדי שהועדה אכן תקום, תתפקד, ותבחן כראוי את השאלות החשובות שהוצגו. אגודת הסטודנטים כבר לא שותקת, ולא מסתפקת בדיבורים. קשובים לכל ביקורת שלא נעדרת גם מבין שורותינו, ומקווים שנשארה עוד טיפת אמונה שאנחנו כאן ובשבילכם.

נגד

//אלי מוגילבסקי

למה מבנה האגודה חשוב לסטודנטים?

מזה שלוש שנים שאני סטודנט באוניברסיטה העברית. שלוש שנים שאני משלם דמי רווחה ומצביע לאגודת הסטודנטים אך מרגיש שהדבר שנמצא אל מול עיניהם של "נציגי הסטודנטים" אינו האינטרס שלי. יצא לי לחשוב לא מעט בחודשים האחרונים ואף לנהל שיחות רבות בנוגע לאופן בו אגודת סטודנטים צריכה להראות. נראה שהשירותים שהסטודנטים מקבלים מהאגודה אינם תמורה הולמת לדמי הרווחה שאנו משלמים. האוניברסיטה מצדה אינה רואה את האגודה כמייצגת את הסטודנטים ולא ממש 'סופרת' אותה בתהליכי קבלת ההחלטות. הנפגעים הראשונים מכך הם כמובן אנחנו, הסטודנטים ש"זוכים" לתחבורה ציבורית לקויה, תקנון אקדמי דרקוני ובעיקר משלמים יותר מידי, על המעונות, על הארנונה,על המזון באוניברסיטה, על מרכזי הספורט ועל המרתון לפני המבחן. לאחרונה גיליתי שאני לא היחיד שמרגיש כך, זוהי תחושה שמלווה חלק גדול מכלל הסטודנטים באוניברסיטה שלנו.

יחסי ישראל-איראן או מחברות סרוקות חינם?

אז למה זה קורה? חשבתי לעצמי, הרי הנציגים שנבחרים לאגודה הם לרוב אנשים נהדרים ופעלתנים. המסקנה העיקרית שלי עד כה, היא שהבעיה כנראה לא טמונה באנשים אלא במערכת. אגודת הסטודנטים בנויה כך שהיא נשלטת על ידי תאים המזוהים עם גופים מפלגתיים ופוליטיים. כתוצאה מכך, נוצר ערבוב אינטרסים המקשה על ראשי האגודה ונציגי החוגים לייצג באופן מהותי את הסטודנטים. זהו ערבוב המחבר בין סוציאל-דמוקרטיה למחברות סרוקות, בין יחסי ישראל והעולם הערבי לבעיות עם התקנון האקדמי והמחירים הגבוהים של יום הסטודנט. הבעייתיות מתעצמת לאור העובדה שיושב ראש האגודה וסגנו, האנשים 'החזקים' באגודה, שאמונים על מתן שירותים, מינוי בעלי תפקידים וניהול תקציב של למעלה משבעה מליון שקלים, כלל לא נבחרים על ידי הסטודנטים.

יו"ר וסיו"ר אגודת הסטודנטים הובילו טרם הבחירות מהלך של הטעיית הסטודנטים באמצעות הסכם מתוכנן מראש, בו נקבע ביניהם רוטציה וחלוקת בעלי התפקידים באגודה בין התאים. למה הטעיה? כי ההסכם היה סודי ופורסם פחות מיממה לפני הבחירות כך שחלק ניכר מהמעטים שכן הלכו להצביע עשו זאת ללא ידיעה עליו. באחת מהשיחות שניהלתי דיברתי עם מ', נציגת חוג באוניברסיטה ומשויכת לתא פוליטי גדול, שאלתי אותה מדוע הצביעה בועידת הסטודנטים האחרונה בעד מועמדותם של יו"ר וסיו"ר האגודה תוך ידיעה כי המהלך שהוביל לבחירתם היה הסכם שגבל בהטעיה מכוונת של המצביעים בבחירות לאגודה. "גם כשאני לא מסכימה אני נשארת נאמנה לחברים שלי לתא", אמרה מ', בכנות מרשימה המראה בבירור על כך שנאמנותם של נציגינו אינה נתונה לסטודנטים, אלא לתא אליו הם משתייכים. מסקנה זו רק חיזקה את תחושתי כי עלינו לדחוף את אגודת הסטודנטים לבצע שינוי מוסדי שיאפשר לאגודה לשרת טוב יותר את האינטרסים והצרכים של הסטודנטים באוניברסיטה העברית.

לא כל כך נעים לראות ועידה ריקה

את התחושות והמחשבות הללו נשאתי עימי ביום חמישי האחרון אל הכינוס השני של ועידת הסטודנטים. על הפרק עמדה הקמתה של ועדה שתבחן את שיטת הבחירות של יו"ר וסיו"ר האגודה. את הועדה דרשו להקים מספר לא מבוטל של סטודנטים לאחר הבחירות השנויות במחלוקת בחודש מאי האחרון. נוכחות הנציגים הייתה דלה ורק כמחציתם טרחו להגיע לדיון ולהצבעה. במהלך הדיון אף התרעמו מספר נציגים על חוצפתם של הסטודנטים שהעיזו להפגין בוועידה שהתקיימה לאחר הבחירות ולהפריע למהלכה התקין. אך היו גם אלו שראו בכך סימן לחוסר הלגיטימציה של האגודה בעיני סטודנטים רבים, אשר יש לקחת לתשומת הלב. טרם ההצבעה, לאחר דיון קצר של חמש דקות בכל נושא (כאשר לרוב הדיונים והעברת האינפורמציה מתקיימים בכלל במייל), החליטו הנציגים על הקמתה של ועדה. הוחלט שבראש הועדה יעמוד פרופסור למדע המדינה ושבה לא תהיה לו זכות הצבעה. עוד הוחלט שהועדה תורכב מרוב של שישה נציגים מועידת הסטודנטים וארבע סטודנטים שאינם ממנה, אחד מכל קמפוס. באשר לדיון וההצבעה בנוגע לשאלה אם החלטותיה של הועדה המיוחדת יהיו מחייבות, הטילה נשיאת הועידה וטו. לטענתה הדבר עומד בסתירה לחוק. אני מודה ומתוודה שאיני משפטן, אך לאחר שקראתי את 'חוק העמותות'  כמה וכמה פעמים, לא הצלחתי למצוא ולו קצה חוט או רמיזה להוראה שכזו.

מהוועידה יצאתי מעט מבולבל. מצד אחד נראה היה כי חלק גדול מן הנציגים מבינים שקיימת בעיה בנוגע לתפקוד האגודה, מידת הלגיטימציה שלה בעיני הסטודנטים ויכולתה להעניק להם שירות איכותי. אלו שאכן בחרו לנסות לתת מענה, גם אם חלקי מאוד, לבעיה זו, ראויים להערכה. מצד שני, קשה להתעלם מכך שבראשה של הועדה, שאמורה להיות מקצועית ונטולת פניות, יעמוד פרופסור ללא שום יכולת השפעה, הרוב יהיה של חברי ועידת הסטודנטים, שהיא זו למעשה שעומדת לביקורת, וההחלטות שיתקבלו כמובן לא מחיבות אף אחד. פשוט קשה שלא לשאול: האם זהו באמת צעד שמקדם אותנו לאן שהוא?

מודעות פרסומת