בן צור בין הגלים

מצולות, גלים, סירנות, התרסקות על הסלעים. רון דרך ביקר בהופעה של אפרת בן צור ומרגיש כאילו חזר מהפלגה ארוכה.

//רון דרך

"נראה שבאלבומה השני היא מצאה את העטיפה המושלמת לקולה הייחודי". אפרת בן צור. צילום: חן תירוש.

"נראה שבאלבומה השני היא מצאה את העטיפה המושלמת לקולה הייחודי". אפרת בן צור.
צילום: חן תירוש.

בתחילת ההופעה של אפרת בן צור על הבמה ב"צוללת צהובה", עוד לפני שחברי ההרכב מצאו את מקומם על הבמה, החלו בוקעים מהרמקולים קולות של ים, כאומרים לקהל, "שכחו מכל מה שהבאתם אתכם מבחוץ, עכשיו אני לוקחת אתכם להפלגה הרחק מפה, אל המצולות בין הגלים". ואכן, ההופעה של בן צור מספקת לקהל חוויה מקיפה שמכניסה אותו אל תוך ההוויה אפופת המסתורין והקסם למשך שעה תמימה.

בן צור עולה על הבמה לבושה בשחור, מתיישבת מול הקהל, ובלי להגיד מילה מתחילה לפרוט על ה"autoharp" שלה במקצב קבוע ומכאני עם סאונד מתכתי, מהפנט, המלווה את שירתה לבדו, עד שההרכב (הכולל את אסף שתיל, עומר הרשמן, גיא לוי וגיורא פוליטי) מצטרף לנגינה ומשלים את התמונה. במהלך שלושת השירים הראשונים בן צור נותרת כמעט קפואה במקומה, לא זעה, שקועה ומרוכזת כולה ביצירת הסאונד אליו היא מכוונת, וניכר כי אכן הושקעו מאמץ ומחשבה רבים בהפקת השירים. הנגינה של כל חברי ההרכב מדויקת להפליא ומוקפדת. אין צליל מיותר ואין רעשי רקע. הכלים יוצרים יחד סאונד עשיר ועם זאת נקי, שעוטף את המאזין מבלי להעמיס עליו, ומאופיין בהרבה "ריוורב", צליל מרוחק המהדהד בחלל. גם הבחירה בצ'לו במקום בס היא מעניינת ומוסיפה צבע ייחודי לשירים בטיפולו הבוטח של גיא לוי, שבימים אחרים מנגן עם בן צור גם על הקונטרה בס.

בהמשך ההופעה בן צור מתחילה להשתחרר ולפלרטט עם הקהל, מספרת סיפורים ואנקדוטות משעשעות. בחלק מהשירים היא הולמת בתוף, באחרים היא עוברת לגיטרה, מצלצלת בפעמון, רוקדת, וגם מזמינה את הקהל לרקוד יחד אתה. לקראת סוף ההופעה בן צור מנגנת גם כמה שירים בעברית מאלבומיה הקודמים, "צוללת", "קח אותי" ועוד, אותם השכילה לשלב באופן שלא שבר את האווירה הכללית של ההופעה, אלא רק הוסיף נדבך נוסף. בהדרן פינקה אותנו בביצוע מפתיע לשיר "I can’t help falling in love with you" של אלביס פרסלי, רק היא והאוטוהארפ, שהיה מלנכולי ומצוין.  בכלל, נראה שבאלבומה האחרון, “Robin”, היא מצאה את העטיפה המושלמת לקולה הייחודי, הן מבחינת התכנים והן מבחינת הסאונד וההפקה המוסיקלית.

צפיתי בבן צור פורטת על האוטוהארפ  שלה, למשל בשיר המכשף "bee" שמורכב רק ממספר שורות עליהן היא חוזרת כמו מנטרה בקולה העוצמתי, אשר נע בין הילדותי לנשי ומגיע לעוצמות מפעימות ממש. קשה היה לי שלא לחשוב תוך כדי צפייה, על הסירנות מהמיתולוגיה היוונית. אותן סירנות היו פורטות על נבל בין הגלים ושרות בקולן המהפנט ליורדי הים אשר נמשכו בכבלים בלתי נראים, חסרי אונים אל מול שירת הסירנות, עד להתרסקות הבלתי נמנעת על הסלעים. אני אמנם יצאתי ללא שריטה, אך קול הגלים מהופעתה של בן צור ליווה אותי עוד שעות ארוכות אחרי ההופעה.

מודעות פרסומת