סופ"ש אצל ההורים

הפורום >> דונו!

ארוחת שישי מגניבה עם חברים בנחלאות או ניתוק ביתי של 24 שעות?

אריאל ושירה, מה דעתכם על סופ"ש אצל ההורים?

אריאל הכהןבעד/ אריאל הכהן, סטודנט למשפטים

יש סטודנטים שנוסעים בכל סוף שבוע, ויש כאלה שרק פעם בחודש, חודשיים או חצי שנה. יש שאורזים תיקים עם הרים של כביסה, ואחרים לוקחים רק ארנק, פלאפון ומפתחות. יש לי חברים שמתכננים שבועיים מראש וקובעים תכניות, וחברים אחרים שפשוט רוצים לשים את הראש בפינה שקטה ורגועה. יש כאלה שנוסעים בטרמפים, כאלה שנהנים בתחבורה ציבורית, ולא נזכיר את הנוחות של בעלי הרכבים. אך דבר אחד משותף לכולם: לא משנה באיזו תדירות חוזרים לבית ההורים, תמיד כשרואים את נוף ילדותנו הישן, כששומעים רעשים מוכרים וכשמריחים את התבשילים של הבית- יש התרגשות קלה באוויר.

אישית, אני לא מרבה לחזור. בדרך כלל החזרה שלי היא לצורכי אירועים מיוחדים וחגים, אבל בכל פעם שאני חוזר, יש לי תחושה טובה. אני חושב שלא משנה עד כמה מורכבים היחסים המשפחתיים שלכם, תמיד ביקור אצל ההורים יזכיר לכם מי אתם באמת ומאיפה באתם. הוא גם יזכיר לכם שלא משנה כמה השותפים שלכם מזעזעים (שלא לדבר על בעל הדירה), יש בית שבו תמיד יקבלו אתכם בחזרה.

השלמת פערים עם האחים והאחיות, נשיקות לאחיינים, ביקור אצל סבא וסבתא, ליטוף הכלב או החתול, בירה עם החבר'ה, רביצה מול הטלוויזיה, או סתם שינה עמוקה במיטה. לא משנה איך תעבירו את הזמן, תמיד יהיה רוגע בניתוק של 24 שעות מהעולם הסטודנטיאלי הבלתי פוסק.

כמה חבל שתמיד מגיעה השעה של האוטובוס האחרון וחייבים להפסיק להדחיק, להתחיל לארוז ולנסוע בחזרה לירושלים לעוד שבוע אימתני.

שירה ליבנה- נגדנגד/ שירה ליבנה, סטודנטית למשפטים

בתור סטודנטית למשפטים, אני יכולה להעיד שתמיד יש מחד ומאידך. ובדומה, לבחירה הגורלית אם לחזור הביתה בסוף שבוע, או לא, יש המון צדדים. ההתלבטות תמיד צצה לקראת סוף השבוע (יום שני בערך). אני מעמידה על כף המאזניים את פינוקי הבית לעומת פינוקי ירושלים ולפי הצד בעמוד שאני נמצאת בו- אתם מבינים מה לוקח!
א. כי למי בכלל יש כוח לשבת כל היום על "לוח טרמפים- ירושלים" ולחפש טרמפ שיוצא בדיוק מאיפה שאתה, ובדיוק לאן שאתה צריך, ובדיוק מתי שנח לך, ובסכום סביר, ובלי כלבים? (כן, גם כאלו חביבים שאינם משירים שערות זה מעצבן!)
ב. כי למי בכלל יש כוח לחברים שעושים לך 'רגשי' על זה שלא התראתם כבר חודש? הרי ממילא לא מתאים עכשיו לצאת למסיבה והדבר שאתה הכי רוצה לעשות זה להיכנס למיטה ולהשלים את הפרקים האחרונים של "משחקי הכס" שפספסת.
ג. כי למי בכלל יש כוח לארוחות המשפחתיות המעיקות כשמחכה לך ארוחת שישי כיפית עם חברים בדירה מגניבה בנחלאות? הרי יש איזה מתכון, שכבר מלא זמן רצית לנסות וזה אחלה תירוץ לעבור בשוק ולקנות את כל המרכיבים המיוחדים שצריך כדי להרכיב את המנה.
ד. וחוץ מזה, סוף סוף יש זמן ללמוד בשקט כמו שצריך, לנקות את השירותים שכבר מחכים לכך המון זמן, לעשות את ערימת הכביסה שכבר עולה על גדותיה, ולסיום גם לנוח ולהירגע ולתכנן את השבוע הבא באווירה ירושלמית. לסיכום – הכי להישאר בירושלים.

מודעות פרסומת