הסטודנט שלנו בכנסת

בהמשך לכתבת חברי הכנסת שהיו קשורים בעברם לאגודות סטודנטים והופיעה בגיליון 8 שלנו, אנחנו מגישים לכם כאן בבלוג ראיון קצר ותמציתי עם איציק שמולי, 33, עד לא מזמן יו"ר התאחדות הסטודנטים, וכיום ח"כ בסיעת העבודה.

צילום: שחר פרידמן

צילום: שחר פרידמן

איציק, איך התגלגלת להיות פעיל באגודת הסטודנטים, ומטעם איזה תא?

"אחרי שחזרתי מארגנטינה נרשמתי ללימודים לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללת אורנים בצפון הארץ. זו היא מכללה קטנה ומיוחדת – שתמיד יישמר לה מקום חם בלבי. שם למעשה עשיתי את צעדי הראשונים בעולם הסטודנטים, כאשר הקמתי יחד עם חברי את תא "מנטה", מכיוון שהסטודנטים, ואני בתוכם, הרגישו שהאגודה המכהנת לא עשתה די למענם. הפריעה לנו גם העובדה שלא היה שום אלמנט של מעורבות חברתית עד אז במכללה. לאחר הבחירות, התא הזה הפך להיות פופולרי מאוד בקרב הסטודנטים, מה שאיפשר לנו להוביל מהלכים גדולים כמו המאבק כנגד ועדת שוחט (העלאת שכ"ל), מאבק המורים, הקמת מדור למעורבות חברתית במכללה ועוד".

מה אתה הכי זוכר מהבחירות לראשות האגודה במכללת אורנים?

"האמת שהרגע המרגש ביותר היה כש-50 או 60 חבר'ה מהחוג התכנסו באחת הפינות במכללה וביקשו שאגיע. הופתעתי מאוד כשביקשו ממני להוביל את התא. לא רציתי זאת בהתחלה כי לא האמנתי בגוף הזה שנקרא אגודת סטודנטים. בסוף חלחלה בי ההבנה שאם אנחנו רוצים לשנות באמת עלינו לרוץ כדי להיות במוקדי קבלת ההחלטות. אחרי לילה אחד כל המכללה הייתה מלאה שלטים וכולם שאלו עצמם מה זה "מנטה". ההתגייסות של כולם למען המטרה הזו ריגשה אותי מאוד".

האם היו נושאים ספציפיים שהצלחת לקדם בתור יו"ר אגודה ויו"ר ההתאחדות?

"המון. קודם כל ניסיתי להביא איתי שינוי תפיסתי של תפקיד הסטודנט בחברה. עד אז התמקדו הסטודנטים בעיקר במאבקי שכר הלימוד, ואני חשבתי שאין די בכך. תפקיד הסטודנט לא יכול להסתכם ברכישת השכלה ובמאבק למען זכויותיו, אלא הוא חייב לקום כל בוקר ולשאול את עצמו איך יוכל לשנות את המציאות סביבו. מאז ומתמיד היו אלה הסטודנטים שערערו על כללים ומוסכמות והובילו את חברתם למקומות טובים יותר. מעבר למאבקים החברתיים הגדולים שבוודאי שמעתם עליהם (המאבק כנגד ועדת שוחט, מאבק המורים, מאבק העובדים הסוציאליים, מאבק שישינסקי, המאבק החברתי בקיץ 2011, המאבק לשוויון בנטל ועוד) אגודת הסטודנטים בראשותי ואחר כך ההתאחדות הארצית יזמו גם מהלכים של מעורבות חברתית רבים שהאחרון שבהם הוא מעבר מאות סטודנטים לשיקום העיר לוד. מעבר לזה, כמובן שדאגנו לגידול מתמיד ברווחה ובזכויות של הסטודנטים: הבאנו להקפאת שכר הלימוד ולהשבת כספים רבים מדמי הנלוות לסטודנטים, דאגנו להרחבת הזכויות לסטודנטיות הרות, סטודנטים המשרתים במילואים ועוד. תמיד האמנתי שמקומם של אגודות הסטודנטים צריך להיות גם בשדה החברתי כארגונים חברתיים מובילים לשינוי פני המציאות בישראל".

היה אירוע מסוים בחייך הציבוריים כסטודנט שהשאיר בך חותם עד היום?

"בהחלט כן. אני זוכר את הפגנת ה-300 אלף בקיץ 2011 ברח' קפלן בתל אביב. בין המפגינים בקהל היו הוריי. אבי ניגש אלי אחרי ההפגנה ואמר לי: "אולי היו 300 אלף מפגינים בקהל – אבל רק שניים מהם באו בגלל העיניים היפות שלך. השאר הגיעו בגלל הרעיון". המשפט הזה שאמר לי שמר עליי במשך כל התקופה המופלאה ההיא. אבי הוא דמות מאוד חשובה בחיי ואני תמיד לוקח את עצותיו וזוכר מאיפה באתי ולאן אני הולך. "

מה הדבר הכי "מופרע" שעשית במסגרת האגודה או ההתאחדות?

"קודם כל, במהלך המאבק החברתי זכיתי לכינוי "המבוגר האחראי", כך שאני לא מופרע מטבעי, עד שזה מגיע לתחום החברתי- שם אני מאמין שאתה חייב ללכת באומץ עם האמת שלך. להעז להוציא עשרות אלפי סטודנטים למאבק שאינו על שכר הלימוד או להוביל מאות סטודנטים לשכונות העיר לוד עשויים להישמע כמו רעיונות מופרעים בהתחלה, אבל בלי היכולת לדמיין ולהעז- אין טעם להחזיק בעמדות מפתח כאלו".

איציק שמוליהאם אתה חושב שהמעבר מפעילות באגודה לפעילות פוליטית בכנסת הוא טבעי? האם הוא רצוי לדעתך?

"אני חושב שטוב שאנשים צעירים יהיו מעורבים ופעילים במערכת הפוליטית. במשך יותר מידי זמן הואשמו הצעירים והסטודנטים בישראל באדישות. אני מעולם לא האמנתי שהצעירים הם אדישים – ועכשיו אני שמח על התודעה החזקה שנוצרה אצלם על כך שאסור להפקיר את המערכת בפוליטית ולא להשתתף בה. טוב שאנשים צעירים יבחרו, יבחרו, יתפקדו למפלגות וישפיעו על מציאות חייהם מבפנים. זה כמובן לא בא במקום פעילות חוץ-פרלמנטרית מצידם, וכמובן שבמשטר הדמוקרטי יש מקום גם להשפעה מבפנים וגם מבחוץ".

איזה סטודנט היית? האם נכון לומר שהשקעת בעניינים החברתיים/ציבוריים יותר מאשר בלימודים?

"זה לא מדויק. אני מאמין שכשאתה נושא בתפקיד ציבורי עלייך לשמש דוגמה בכל התחומים. לכן, לא ויתרתי על התחום הלימודי וסיימתי את התואר הראשון כמצטיין נשיא. אין ספק שהמעורבות החברתית לוקחת ממך הרבה זמן ואנרגיה, וזה דורש גם ויתורים ברמה האישית, אבל על העניין הלימודי לא הייתי מוכן לוותר"

ולסיום וסיכום- ראינו כיצד המחאה נשאה פירות אלקטוראליים. עד כמה להערכתך לסטודנטים יש כוח להשפיע על המצב בישראל, ובאיזה אופן?

"המחאה ביצעה שינוי וחריש עמוק בתודעה של הישראלים –  פתאום הישראלים, ובעיקר הצעירים, מאמינים ביכולת שלהם לחולל שינוי. הדוגמאות האחרונות של בנק לאומי והניסיון לגעת בשכר הלימוד של הסטודנטים אלו רק דוגמאות. זהו הדבר המשמעותי ביותר שהיא השיגה ואל לנו לזלזל בכך, מכיוון שכאשר מצב תודעתי פוגש ייאוש גובר כתוצאה מאי הפעולה של הממשלה- עלולה לפרוץ כאן מחאה נוספת. גם התוצאות של הבחירות האחרונות מלמדות עד כמה גדול הפוטנציאל של הצעירים לחולל כאן שינויים דרמטיים".

Student activists, Katz and Hanegbi

רוצים לקרוא עוד על ח"כים שהגיעו מאגודת הסטודנטים? לחצו כאן!

מודעות פרסומת