נירמול ציונים

הפורום>> דונו!

דרך למנוע זילות ציונים או מדיניות שגורמת עוול לסטודנטים מוכשרים.

אלירם ורננה, מה אתם חושבים על נירמול ציונים?

בעד

Eliram (1)//אלירם אלגרבלי, סטודנט לתואר שני במשפטים

מרצה למיקרו-כלכלה באוניברסיטת בן-גוריון ניגש פעם לסטודנטים ובפיו בשורה משמחת: "אפשר לעבור את המבחן שלי בלי בעיה: תשאלו את אלה שעשו אותו בסמסטר הקודם". "אפשר לשאול אותם עכשיו", השיבו הסטודנטים, "רובם פה".

הנרמול, כמכשיר לשוויון, היה יכול להציל את הסטודנטים למיקרו-כלכלה. הואיל והוא נגזר על פי דרך האמצע, לטוב ולרע, הוא שומר בראש ובראשונה על הסטודנטים מפני שרירות לבם של מרצים, אך גם יוצר תחושה של הגינות ואחידות, מונע תופעות של מרצים 'מעולים' שהממוצע אצלם, ממש במקרה, הוא 90, ומגן על ציבור הסטודנטים מגחמותיהם של בודקים כאלה ואחרים.

הנרמול גם מציל את האוניברסיטה מעצמה. בעידן של תחרות פרועה בין מוסדות אקדמיים, דווקא מוסד שלא מתיימר להציג את כלל בוגריו כמצטיינים, מנהלים או מנהיגי העתיד, מוסד שלא מחלק ציונים על בסיס רצון (וכסף) טוב – הוא ששומר על כבודו ומעמדו. כדי שהאוניברסיטה תישאר אחת ממאה המוסדות הטובים בעולם, היא מוכרחה לייצר התפלגות אחידה והוגנת בחלוקת הציונים. התפלגות כזאת תשמור על יציבותה ותבטיח איזון אקדמי בריא בו יש טובים יותר, טובים פחות, וכן, שלפו ממחטות, גם כאלה שנכשלים.

אז כרגיל, יטענו שהנרמול אשם. וגם הפקטור שאתם בטוחים שמגיע לכם על הטעות בשאלון הארור הזה, שבוחן דווקא על 95% מהחומר שבדיוק לא הספקתם ללמוד,  ומכשיל בכוונה דווקא אתכם. יקללו גם את המרצה הקשיש ממגדל השן שעושה טובה כשהוא מלמד, בטח כדי שהאוניברסיטה תרפד אותו בכספי מחקר, וכמובן את חבורת הבודקים שרק מחפשת לדפוק את הממוצע הכיתתי. אבל בינינו, כדי שקורות החיים ששלחתם לא ייגרסו כעבור 3 שניות מרגע שיגורם, טוב שיש אוניברסיטה שמונעת זילות של ציונים ומבטיחה ממוצע אקדמי שקול ומאוזן.

נגד

רננה- בעדיפות אם האיכות מספיקה//רננה הרמן, בוגרת לימודי קולנוע, סטודנטית למשפטים

כולנו מכירים את הסיפורים על הסטודנטים המיתולוגיים למשפטים או לפסיכולוגיה שקרעו אחד לשני את הסיכומים בשביל עוד כמה נקודות במבחן. כולנו גם אוהבים לשנוא את החברים שקוראים חומרי רשות ומאלצים אותנו לטבוע יחד אתם בים של חומר מיותר.

מושג הנרמול הכה בי בתקופת המבחנים הראשונה באוניברסיטה. לקח לי זמן להפנים שלא משנה עד כמה אני יודעת את החומר של הקורס. מה שמשנה הוא כמה חומר אני שופכת יחסית לאחרים, וכמה מהר היד שלי כותבת ביחס לשאר היושבים בכיתה. במילים אחרות, אין קשר ישיר בין רמת השליטה שלי בחומר לבין המספר שמתנוסס על הצג במידע האישי. יכול להיות שאצא מהמבחן בהרגשה נפלאה, ולמרות זאת הפקטור השלילי יפעל את פעולתו וישלח אותי חזרה למועד ב'.

אסור לנו לשכוח שמעבר לתואר הנכסף ולתחרות הקשה בקבלה למקומות עבודה, רובנו הגענו לקמפוס כדי ללמוד ולהעשיר את עצמנו. כשסטודנט משקיע זמן, מחשבה ויצירתיות בתרגיל הגשה, ובגלל מדיניות הנירמול מקבל ציון בינוני, המוטיבציה שלו נפגעת. הציון הופך לעניין של מזל. למספר שמסמל כמה למדת ביחס לחברים שלך. לצורך העניין, עדיף לשחד את כולם שלא ילמדו, מאשר לחרוש שבוע שלם בספריה.

גם האווירה התחרותית מדי שנוצרת בפקולטות המנרמלות היא בעייתית. אמנם בעידן שלנו כבר לא קורעים דפים (פשוט כי כבר אין דפים), אבל בהחלט יש סטודנטים שחושבים פעמיים לפני שהם מעלים לדרופבוקס סיכום מושקע במיוחד.

אני מסכימה שחשוב לדעת איפה אתה על סקאלת הציונים. אני יכולה להבין גם את הרצון של האוניברסיטה "לסמן" לעצמה את המצטיינים של השנתון, ללא תלות ברמת הקושי של המבחנים. אבל אסור לשכוח שמדיניות הנרמול גורמת עוול להרבה סטודנטים מוכשרים ומבריקים. האקדמיה מפסידה, וחבל.

ומה אתכם? אתם בעד או נגד?

בואו להצביע בסקר שלנו בפייסבוק!

מודעות פרסומת