אלקטורניים עם נשמה

צילום: יובל אראל

צילום: יובל אראל

על פי ויקיפדיה, “phototaxis” היא תנועה של אורגניזם לכיוון האור. רון דרך יצא לבדוק למה הכוונה וחזר נלהב ממוזיקה אלקטרונית, קולות חזקים ותובנה אחת בנוגע לחומות של תקווה

// רון דרך

>> פוטוטקסיס בהופעה באברם בר, 19/12

 

 אני לא מתחבר למוסיקה אלקטרונית, חסר בה מה שמחבר אותי למוסיקה. הרגש, הבוסר, החספוס, כל דבר שמעביר פיסה מהנשמה של היוצר באמצעות גלי הקול, דרך האוויר אל עור התוף ואל תוך הנימים הפנימיים ביותר שלי. אלא שלהגדיר את המוסיקה של פוטוטקסיס כ"מוסיקה אלקטרונית" יהיה כמו להגדיר את הסרט "חומות של תקווה" כ"סיפור על מישהו שברח מהכלא" (מתנצל על הספוילר בפני מי מכם שלא חי על כדור הארץ בעשרים השנים האחרונות). זה מפספס לחלוטין את הפואנטה, משתי סיבות עיקריות: האחת היא שהשימוש שפוטוטקסיס עושים בביטים ואפקטים אלקטרוניים, בנוסף על הכלים ה"מסורתיים", הוא הכל חוץ ממנוכר. האלמנטים האלקטרוניים משתלבים באווירה הכוללת של הסאונד שמספקת הלהקה, שעוטף את המאזין ושולף אותו מהמציאות האפרורית אל תוך עולמם. הסיבה השניה היא הקול של יעל פלדינגר; פלדינגר ניחנה במנעד שרוב הזמרות יכולות להתקנא בו, יחד עם חספוס של זמרת סול (Soul) ותיקה, והיכולת לשלב בין שירה עדינה לעוצמתית באופן טבעי לחלוטין. שירתה של פלדינגר משתלבת באופן מושלם עם האווירה אפופת המסתורין והעשן שמספקים הביטים וההרמוניות מתוך שלל כליו וקלידיו של איתי צוק וזהו השילוב האולטימטיבי בין מכונה לנשמה.

 

מג'מג'מים יחדיו

פוטוטקסיס באברם בר. לוקחים את הקהל לטיול בין גלקסיות וכוכבים רחוקים (צילום: חן תירוש)

פוטוטקסיס באברם בר. לוקחים את הקהל לטיול בין גלקסיות וכוכבים רחוקים (צילום: חן תירוש)

נתחיל בהתחלה, איך נפגשתם?

איתי: "לפני חמש שנים באתי לנגן בתור קלידן עם הרכב בו יעל היתה הסולנית, ההרכב התפרק ממש איך שהגעתי ואנחנו המשכנו לנגן יחד".

יעל: "ישבנו שנה בבית, חפרנו, עבדנו על מוסיקה, על רעיונות שונים. היה רעיון לעשות קברט ותוך כדי עבודה הגיע השיר "דה ז'ה וו" שהיה למעשה השיר הראשון שכבר ניתן להגדיר כסגנון של פוטוטקסיס. כך אט אט הגיע שיר אחר שיר, ממש כמו איזה פלא, ומאז אנחנו עובדים די בקדחתנות".

ועד "דה ז'ה וו" מה היה הכיוון?

"ההרכב שאיתי היה אמור להצטרף אליו היה הרכב רוק בעברית, אבל יום אחד לא יכולתי לסבול את זה יותר והייתי צריכה משהו אחר, פתאום הגיעו טקסטים באנגלית, מוסיקה אחרת".

מה אופי העבודה שלכם יחד? אתם מתחילים משיר אקוסטי ואחר כך מוסיפים את האלמנטים האלקטרוניים או שמדובר בתהליך יותר אורגני?

"אנחנו בדרך כלל מנגנים, מג'מג'מים יחד, שילוב של אקוסטי וביטים ומשם זה צומח וקורה, מתחברים משפטים והרמוניות מעצמם".

האם אתם מקפידים לשמור על הסאונד ולא לסטות ממנו או שזה פשוט בא טבעי?

"אנחנו באותו הראש, הכיוון של המוסיקה הוא מה שנראה לנו טוב. אנחנו עובדים הרבה וגם גונזים מלא, אבל כשזה זה, שנינו יודעים. זה לרוב מתחיל מג'יברוש עם מוסיקה ותוך כדי נגינה מתהוות גם המילים".

ולמה באנגלית?

"יש לנו יותר חופש שם, יש משהו פחות כבד, אני לרוב לא מרגישה אפילו שזו אני שכותבת, המילים ממש נכתבות מעצמן".

האם חלק מהעניין הוא לכוון לקהל בחו"ל?

איתי: "אנחנו לא מכוונים לקהל בכלל, אנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים ומתחברים אליו, מי שיאהב – מצוין. אם נעשה משהו שאנחנו לא אוהבים והקהל יתחבר, אין בזה טעם".

 

"המיינסטרים הוא לא ממוצע החברים שלך"

השילוב האולטימטיבי בין מכונה לנשמה (צילום יח"ץ: אסף עיני)

השילוב האולטימטיבי בין מכונה לנשמה (צילום יח"ץ: אסף עיני)

 שמתי לב שאתם מופיעים די הרבה בירושלים, מה מושך אתכם לפה?

יעל: "זה עניין של כימיה, הסצנה פה צומחת וגדלה, יש פה קהל אחר שבאמת מגיע כדי להקשיב למוסיקה בצורה עמוקה ואנחנו חשים בזה ונהנים מזה. כיף לנו שאברם בר הפך למעין בית עבורנו, הלוואי והתהליך הזה ימשיך להתפתח ולגדול".

איך אתם מסבירים את זה שהמוסיקה שלכם לא מצליחה בארץ למרות שהאלבום שלכם הוגדר על ידי מספר מבקרי מוסיקה כאחד מאלבומי השנה ב-2010?

איתי: "המיינסטרים הוא לא ממוצע החברים שלך, הוא המכנה המשותף הנמוך ביותר".

יעל: "יש משהו מאוד מנחם במוסיקה הקולקטיבית, דברים שלא "ינענעו את הסירה". אני מאמינה שאם תיווצר מסה קריטית של מאזינים ואוהבים, זה יקרה, אבל זה יגיע רק מהשטח".

אתם עובדים על אלבום חדש?

"אנחנו כל הזמן עובדים ויוצרים, כרגע אנחנו עובדים על סינגל חדש. אנחנו עובדים גם על קליפ לסינגל “fire” שיהיה מעניין מאוד".

מהן ההשפעות שלכם, למה אתם מאזינים?

"יש המון: Portishead, בילי הולידיי, רדיוהד, גריזלי בר…"

איתי: "אני לא קורא לזה השפעות, זה אולי מה שאנחנו מאזינים לו, אבל הכול מחלחל – גם דברים יומיומיים, גם לעמוד בתור איפשהו משפיע ויכול למצוא דרכו אל תוך שיר".

מה אתם מחפשים בהופעה, מה המטרה שלכם?

יעל: "הרעיון הוא להאיר ולהעיר, להרים אנשים משגרת היום-יום, ליצור חוויה שהקהל ירגיש בכל רמ"ח איבריו, שתהיה משחררת ועוצמתית".

***

ואכן, בהופעה, יחד עם הבסיסט המצוין ניר בלום, פוטוטקסיס הרימו את האברם בר, אכלסו אותו ברמות אנרגיה שמקומן בפסטיבלים לא חוקיים אי שם בין ההרים ותחת כיפת השמיים ולקחו את הקהל לטיול בין גלקסיות וכוכבים רחוקים. אז תארזו צידה לדרך, נעליים טובות, אוזניים רעבות ולב חזק, והצטרפו לפוטוטקסיס למסע הבא. 

מודעות פרסומת