ריטלין

הפורום >> דונו! גיליון 5

כלי בידיה של מערכת קפיטליסטית המבטלת אותנו כיחידים או כדור תמים המחולל נפלאות בדרך למימוש פוטנציאל אישי?

רגע לפני תקופת הבחינות: ליאור וגלי, מה דעתכם על כדורי הריטלין?

 

בעד 

// גלי פז, סטודנטית להנדסת מחשבים, גבעת רם

 גלי פזאני בדרכי לכיתה בה מתקיים המבחן. איפה אשב? בשורה הראשונה כשגבי ליתר הנבחנים? בשורה האמצעית כי הדודות עלולות לקשקש מקדימה? ליד הדלת – אין סיכוי, רחש-בחש מבחוץ, נבחנים יוצאים ונכנסים. הגעתי לכיתה – באסה. השורות הקדמיות תפוסות, הפינות תפוסות, נו טוב, אשב באמצע, רק לא ליד הדלת.

מחלקים את המבחן, דפים מתחככים, מתהפכים ונופלים… שאלה 1: "יהי V מרחב וקטורי, T טרנספורמציה ליניארית, x1,x2,…,xn ערכים עצמיים, Vx1,…Vxk, מרחבים עצמיים מוכללים ציקליים של T…" , מה לעזאזל? קוראת שוב שלוש-ארבע פעמים. הדודות עוברות לרשום שמות, להדביק מדבקות, למלא טבלאות, בקיצור, להפריע לי. איפה הייתי?

הדלת נפתחת, תק-תק-תק-תק… נקישות עקבים, המתרגלת יורדת בכל שלושים המדרגות עד ללוח, יש לה הודעה, תיקון בשאלה 1: המרחבים העצמיים הם לא מוכללים ציקליים. מזל. פרצופים המומים, אסימונים נופלים, לתקן את השאלה ויאללה לשאלה הבאה. תק-תק-תק-תק… נקישות עט שנפתח ונסגר באמצע המטריצה הנילפוטנטית, תענוג אמיתי! יד מורמת, המתרגלת ניגשת, שוב עקבים, לחשושים מייגעים והבטן מקרקרת… לו רק היה לי זמן לסנדוויץ'.

קיבלתי 60. נגשתי למועד ב', נטלתי רטלין חצי שעה לפני (כי למי יש זמן לפעילות ארובית לפני מבחן). מחשבות צלולות, זיכרונות ודמיונות לא קופצים לבקר, תקתוקים נבלעים ומתפוגגים, הבטן לא מקרקרת, ולא מנקר במוחי הצורך להתגלגל על הדשא אחרי שלושים דקות ישיבה (אכן צורך מאוד חשוב). מטריצה מגו'רדנת, פולינום אופייני, מרחבים ציקליים, הכל מאחורי. 80 ציון סופי, אש!

תופעות לוואי? אולי קצת פחות חייכנית, קצת בדאון אחרי שפגה ההשפעה. אגב – הרבה פחות גרוע מהנגאובר אחרי ליל שיכרות. אני לא מחפשת את הדרך הקלה, אני מחפשת הזדמנות לממש את הפוטנציאל שלי. נכון, לספורטאים בתחרויות אסור לקחת סמי מרץ, אך אני לא באתי לזכות בתהילה.

נגד

// ליאור כהןסטודנט לרפואה, הדסה עין כרם

ליאור כהןעבודה,  פייסבוק, פר”ח,  ג'ימייל,  ארנונה, פייסבוק, לחדש את הרב-קו, מתנה לחברה, שיט – שכחתי לקנות חלב!

בין כל אלה צריך גם ללמוד מתישהו, ותמיד בדיוק בזמן הזה החדר נראה נורא מבולגן. לו רק היה איזה כדור קטן שאוכל לקחת… משהו שישמור אותי מפוקס, משהו שיבטיח לי למידה יעילה במשך כמה שעות, בלי הפרעות, ריכוז מוחלט.

אז הנה, המציאו כדור כזה, ומספרים שהוא עושה פלאים ועוזר לאנשים רבים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז. אז למה שלא כולנו ניקח איזה כדור מרץ? הרי זה לא פוגע באף אחד!

האמת היא שזה פוגע בכל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי, ובכולנו כחברה.

כמו שלא ניקח פרוזאק אחרי כל יום מבאס, כך לא נכון לקחת ריטלין לפני כל מבחן. אני ממש לא נגד שימוש בתרופות, אבל צריך להתחשב במידת הצורך ובהשפעות הכוללות שלהן – קודם כל מבחינה אישית. כולם מודעים לסכנה שיש בנטילת תרופה שלא לצורך. נמשיך עם תופעות הלוואי הספציפיות של ריטלין – הקהיית תחושות וחוסר איזון רגשי כולל שיכול להיות מאוד מסוכן.

עכשיו בואו נחשוב על זה מבחינת מערכתית. כמה נוח למנהלי חברות או לדיקני פקולטות לנטרל את הגורם המציק הזה, "עייפות"? כולנו יכולים לעבוד קשה יותר, להוציא ציונים טובים יותר, ובכלל להתקדם מהר יותר בתוך מבוך העכברים שנקרא החיים. אבל בדרך אנחנו מבטלים את עצמנו כיחידים. אנחנו נותנים עוד כוח לתפיסת עולם קפיטליסטית שמטרתה להפיק מהגוף של כל אחד מאיתנו את המירב, ללא התחשבות ברצונותיו האישיים.

אז בפעם הבאה שקשה לכם להתרכז, צאו לסיבוב, תראו פרק, והכי חשוב – ותרו לעצמכם על ה70 שאתם הולכים לקבל, הוא רק עושה אתכם מאושרים יותר.

 

במילים אחרות

// משה מנדל, סטודנט להנדסת מחשבים

 ריטלין

אם לא הייתי לוקח, הייתי מגיע פחות לשיעורים. אם לא הייתי לוקח, הייתי מקשיב פחות בשיעור. אם לא הייתי לוקח, הייתי מגיש פחות עבודות. אם לא הייתי לוקח, הייתי לומד פחות למבחנים. אם לא הייתי, לוקח הייתי מקבל פחות בציון, בערך שלושים אחוז פחות. אם לא הייתי לוקח הייתי יותר מתוסכל, בערך שלושים אחוז יותר. אם לא הייתי לוקח – הייתי אני.

.

ומה איתכם? בעד או נגד?

בואו להצביע בסקר שלנו בפייסבוק!

מודעות פרסומת