כשרות אלטרנטיבית

ורה ואשר, מה דעתכם על היוזמה להקמת מערך כשרות חדש בירושלים לבתי-קפה ומסעדות כאלטרנטיבה לתעודת בכשרות של הרבנות?

בואו להשתתף בסקר שלנו בפייסבוק!

 בעד // ורה קריידלין

סטודנטית למדע המדינה ופילוסופיה, פעילה ב"ישראל חופשית"

הקורא החילוני עשוי לתהות כיצד דיון בכשרותם של בתי עסק בירושלים נוגע לו. למעשה, היוזמה החדשה של בתי עסק להצהיר על כשרות ללא חותמת של הרבנות היא צעד מבורך בעבורו: חלק מבתי העסק שמצטרפים אליה עושים זאת על מנת לספק מטבח כשר אך גם כדי להישאר פתוחים בשבת, צעד שמגדיל את אפשרויות הבילוי (המצומצמות למדי) של חילונים בעיר. היוזמה החדשה מצויינת גם עבור חלקים גדולים במגזר הדתי והמסורתי המעוניינים לשמור על כשרות, אך באופן הרלוונטי מבחינתם, ללא ההחמרות והגזירות שמטילה הרבנות חדשות לבקרים. צעד זה אף יחסוך לצרכנים את עליית המחירים שגוררות איתן ההחמרות, והמחיר השערורייתי שנדרשים בתי העסק לשלם עבור תעודה.

וכמובן, היוזמה החדשה עונה גם על מצוקתם של בתי העסק, שעד כה עמדו בפני שתי ברירות –  להמשיך עם הסחטנות והגזלנות של משגיחי הרבנות, או לאבד את הקהל שומר הכשרות. כגוף מונופולי נהנתה הרבנות במשך שנים מהחופש לכפות על בתי עסק נהלים שהקשר ביניהם לבין כשרות הוא מפוקפק ביותר, למשל קנייה אצל ספקים ספציפיים ושימוש במותגים מסוימים בלבד. במקרה מקומם במיוחד, בעל עסק בבת-ים אף נדרש על ידי המשגיח להשעות את העסקתו של עובד אתיופי מחשש שהלה אינו יהודי על מנת להמשיך ולקבל הכשר.

למעשה, ישנו רק גוף אחד שהיוזמה החדשה אינה טובה לו: הרבנות עצמה. ענף הכשרויות הוא אחד מענפיה הרווחיים ביותר של הרבנות והיא לא מתכוונת לוותר עליו ללא מאבק, אך חשוב מכך – ברבנות מבינים שמאבק נגד כשרות הרבנות הוא רק סנונית המבשרת מאבק גדול יותר, חוצה מגזרים, לפלורליזם בשירותי הדת בישראל. מניצחון במאבק זה כולם ייצאו נשכרים: החילונים יקבלו חופש ממוסדות הדת ויזכו לשירותים אזרחיים העונים לצורכיהם; הזרמים הדתיים השונים – קונסרבטיבים, רפורמים וגם אורתודוכסים – יזכו להכרה כשווים ויוכלו לתת מענה לקהילותיהם. גם מי שירצה להמשיך ולקבל שירותים מהרבנות ירוויח, שכן אל מול התחרות העולה זו תצטרך לטפל בשחיתות ובסיאוב שהם נחלתה היום ולספק שירות טוב יותר ללקוחותיה. לכן כל מי ששותף לחזון הפלורליזם צריך לתמוך בבתי העסק האמיצים שמובילים את יוזמת הכשרות החדשה.

מסיבת תמיכה במסעדות "כשרות" ללא תעודת כשרות (צילום: הדסה לב)


נגד
 >> אשר ואכיל

 סטודנט לתואר שני בביה"ס למדיניות ציבורית

 חשוב לי לאכול כשר כמו שלאנשים חשוב לאכול אוכל לא רעיל. אני מאד אוהב שווארמות, אבל מה לעשות, אני לא סחבק של כל בעלי השווארמות בעיר אלא רק של אחד – סמי. סמי מבין בכשרות, וזה אכפת לו ואני סומך עליו, ולכן כשאני מגיע לאכול אצלו לא ממש מעניין אותי אם יש לו או אין לו תעודה. הרי גם כשאני אוכל אצל אחותי אני לא מבקש תעודה. אבל מה יעשו כל אלו שלא מכירים את סמי? או שהם צריכים להיות חברים שלי ואני אגיד להם שסמי סבבה, או שיחפשו מישהו שיגיד להם בוודאות שסמי שלא מוכר רעל…. סליחה, אוכל לא כשר. בשביל זה יש תעודה. אבל סמי בעצמו אמר לי שהמשגיח לא ממש עושה את העבודה שלו, וסמי סתם משלם כסף. אז מה שווה התעודה? וואלה, במצב כזה, לא הרבה.

למי שאין תעודה ואני לא מכיר אותו, אני לא אוכל אצלו. אבל גם למי שיש תעודה, צריך לבדוק היטב שהמשגיח עושה את עבודתו והתעודה שווה משהו (מה לעשות, יש תעודות ששוות את הנייר שהן כתובות עליו).

גם אם אני לא מסכים עם מה שהולך ברבנות, הפתרון הוא לא להסיר את התעודה. הסכנה הגדולה של הטרנד של 'מסעדות כשרות בלי תעודה' היא שבסופו של יום הן יגישו ללקוחותיהן אוכל לא כשר. טוב, חזיר כנראה שלא ימכרו שם, אבל בעיות אחרות יימצאו לבטח. אין מה לעשות – כשרות זה מקצוע לכל דבר ועניין. אין מצב בעולם שמי שלא למד את ההלכות ידע לעשות את העבודה. אז למעשה, מהלך כזה דווקא יפגע בי ושכמותי שרוצים להמשיך לאכול כשר, אלא שכעת אפשרויות הבילוי שלהם יצטמצמו.

התעודה נותנת את האפשרות גם למי שלא שומר תורה ומצוות או לא מבין בכשרות (כמוני), להגיע ללקוחות שכשרות חשובה להם. זה השירות שהיא נותנת וזו הסיבה שמשלמים עליה, ממש כמו שמשלמים לכל אישור אחר (וטרינארי וכדו'). מי שמכיר את הבעלים וסומך עליהם, תפאדל, בתאבון, אני לא מסתפק בזה שמישהו אמר לי שזה "בסדר". אני מחפש מישהו מקצועי שיגיד לי את זה, ולכן אבדוק שיש לו תעודה שאני סומך עליה.

לקריאה נוספת:

עמרי די-נור, 'כשר ללא תעודה, תודה'

עמוד 'מסעדות כשרות ללא תעודה בירושלים'

מודעות פרסומת